<h1>ראבי"ה סימן פ"ח</h1>
<h2>דף ל.</h2>
רב(י) אשי מצלי מיושב כי הוי מטי לביתיה מצלי מעומד אמרי ליה רבנן נעביד מר כמרימר ומר זוטרא אמר להו טריחא לי מילתא נעביד מר כאבוה דשמואל ולוי אמר לא חזינא להו לרבנן קשישי מינן דעבדי הכי. ופסק ר"ח הלכה כאבוה דשמואל. ואדם שאינו יכול למהר ולסיים תפלתו בהדי ציבורא מצי לצלויי ולגמור מיושב כרב אשי.
ר' אלעזר בן עזריה אומר אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר, פי' מפני שאינה מתוקנת כנגד אבות לא החמירו על היחיד להתפלל אותה אלא בחבורת עיר שיש עשרה, וחכמים אומרים בין בחבר עיר ובין שלא בחבר עיר ר"י אומר משמו כל מקום שיש חבר עיר היחיד פטור מתפלת המוספין. והלכתא כחכמים, דעובדא דר' ינאי מסייע[א להו], וכן פר"ח, ותו דר' יוחנן משתעי להך דר' ינאי, ש"מ דהכי סבירא ליה כוותיה, [ותו] שגער בו [בר' חנינא קרא] שפסק כר"י שאמר משום ר' אלעזר בן עזריה, והכי נהגו. וכן ר' אמי ור' אסי היו כל תפלותיהם, ביני עמודי דגרסי ביחיד [ולהכי מייתי להא הכא].
